נישואים - צריך לדבר על זה, או לכתוב או לפחות לקרוא - אבל עם"היד על הלב".
והאמת שזה לא כל כך פשוט לשים "יד על הלב", בנושא עדין שכזה.
לא פשוט, כי כל מי שנשוי יותר מ10 שנים כבר מבין שאהבה – זה לא כל הסיפור,
שתשוקה לא בהכרח לעולם נשארת, פנטזיות אין רק באגדות וחלומות נועדו להתחלף.
זה כנראה מה שעושה את הנישואים לנושא עדין, מורכב ומסובך,אבל זה בדיוק מה שיכול לעשות את-זה הכי פשוט: ההבנה שנישואים לא תמיד נוצצים כפי שהם נראים והקבלה שנישואים לא בהכרח צריכים להיות נוצצים!!!
נישואים באופן כללי ופשטני, צריכים להיות בנויים על איזון בין בני הזוג, בהתאמה לזוג ובהבנה מלאה שבזוג יש יותר משניים: יש זוג, יש גבר, אישה, ילדים, משפחה, חברים, עבודה ועוד מכלול של כל מה שהחיים מזמנים לנו.
* כשמדברים על נישואים, מיד מדברים על "אהבה", אבל אם רוצים לדבר על נישואים עם "יד על הלב" יש להגדיר את מושג ה"אהבה" מחדש ולזכור שלאהבה פנים רבות.
בנישואים, משמעות האהבה זו בעיקר חברות טובה, תקשורת יעילה, רוך, עדנה, שלווה, שותפות, ביטחון, דאגה, אכפתיות, הדדיות, תמיכה, עזרה, שייכות ועוד כל מיני שכאלה שעושים טוב אחד לשנייה.
כל אלו הם פרמטרים שאין לזלזל בהם ואין להמעיט בערכם ואם הם קיימים ניתן בעזרתם למלא את החיים המשותפים בהרבה תכנים טובים ואפשר בעזרתם לעבור טלטלות, סערות, יבשות ושיממון.
* כשמדברים על נישואים, צריך לדבר על "תשוקה" ועל כל המשמעויות של המילה ה"משקיקה" הזו, אבל כשרוצים לדבר עם "יד על הלב" צריך להפסיק לחפש תירוצים והגדרות כי ל"תשוקה" יש פרוש ברור ומוגדר: משיכה המלווה בגעגוע וערגה.
משהו שקשה להסביר במילים, צריך פשוט להרגיש.
כשחיים עם אותו אדם יום ,יום, שנים על גבי שנים טבעי, ברור, מקובל ומובן שלא תמיד תחושו געגוע וקרוב לוודאי שהמשיכה תרד במינוניה.
אפשר לדמות את ה"תשוקה" בנישואים ל"מערכת היחסים" שבין הים והחוף: לא משנה כמה שנים הים והחוף שלובים אחד בשני,יש ימים שהים מתגעגע לחוף, בימים שכאלה
הוא "מסתער" בגלים לכיוונו ובמפגש בניהם יש חיבור, השלמה ,קבלה.
ישנם ימים שהים שותק, עסוק בשלו ולעצמו ,הוא יודע שהחוף שם, מחכה, עד לגעגוע הבא. לא הים ולא החוף נבהלים כשהשקט בניהם,הם יודעים במעמקיהם שמתישהוא יבוא שוב הגל, הוא יהיה אחר, שונה אבל הוא מגיע.
*כשמדברים על נישואים, מותר גם לדבר על "פנטזיות", אבל "עם היד על הלב".
כל איש מקצוע אחראי ומיומן יאמר ויצטט מחקרים רבים בנושא, ויסכם שפנטזיות נועדו להישאר פנטזיות, הן לא בהכרח חייבות להתממש ולפעמים עדיף שלא.
לפנטזיות יש נטייה להיות הזויות, דמיוניות ואידאליות. חזקות ככל שיהיו ורצוניות
ככל שיהיו, תשאירו אותן שלכם בלבד- מעטים אלו שיבינו ורבים אלו שיבקרו.
אבל פנטזיות יוצרות ריגוש ,הדבר הזה שכולם רוצים, צריכים ומתגעגעים. ( כן – כולם).
לריגוש יש את הכוח לעורר את התשוקה ולהביא את הגל להתנפץ בחוף - אז למה לוותר על פנטזיה אחת או שתיים – תנסו פשוט בעזרת התקשורת שבניכם לממש אותן ביחד :).
*כשמדברים על נישואים ושמים "יד על הלב" מדברים גם על "חלומות".
החלומות שהיו לכם כשנישאתם והחלומות שיש לכם בבגרותכם. חלקם וודאי הצלחתם לממש ,חלקם לא וחלקם עדיין לא. היופי בחלומות שאותם דווקא מומלץ לממש ואפילו רצוי.
החלומות יוצרים ריגוש ,חלומות משותפים יוצרים ריגושים משותפים ומכך נוצר חיבור. חפשו תמיד עוד ועוד חלומות, ביחד ולחוד, החליפו אותם כמה פעמים שתרצו, העיקר שלא תפסיקו לחלום. כי בניגוד ל"חלומות של שינה", חלומות מהסוג הזה משאירים אותנו ערניים, חיוניים ,מלאי אנרגיות לתשוקות ישנות, פנטזיות חדשות ובכך מגבירים את האהבה על כל פניה ורבדיה.
*נישואים עם "יד על הלב" זו האמת השקטה של רוב הזוגות שיודעים ש"הרומן הרומנטי" סופו להסתיים בשלב מסוים, אבל בהחלט יש את ההמשך שיכול להיות הרבה יותר משמעותי וכתוצאה מכך הרבה יותר טוב.
ומי ייתן ואהבה – תמיד תנצח על כל צורותיה, גווניה ורבדיה♥
